פריצות דיסק לכלבים וחתולים

פריצת דיסק לכלבים היא הגורם השכיח ביותר אשר מוביל לחולשת רגליים ולשיתוק בכלבים. לפריצת דיסק לכלבים יש נטייה גנטית והשכיחות שלה גבוהה יותר בגזעים מסוימים ביניהם: דקל, פקינז, ביגל, שיצו, קוקר ספניאל, בולדוג צרפתי ופינצ'רים. גם לכלבים מעורבים בגזעים אלו יש נטייה מוגברת לפתח פריצות דיסק כבר בגילאים צעירים.
גם חתולים יכולים לפרוץ דיסק, אך בחתולים המחלה מופיעה לרוב בחתולים זקנים או בכאלו הסובלים מעודף משקל.  גזעים גדולים סובלים מפריצות דיסק בגיל מאוחר יותר (סביב גיל 7 ואילך) המקומות הנפוצים ביותר לפריצת דיסק בכלבים הם האזור הטורקו-לומברי (מרכז הגב) ובצוואר.

באופן כללי לפריצות דיסק בכלבים וחתולים יש פרוגנוזה טובה אם באמצעות ניתוח או במיקרים הקלים יותר באמצעות טיפול שמרני.

רקע אנטומי:

חוט השדרה אשר מורכב מאלפי עצבים מעביר הוראות מהמוח לרגליים ותחושה המגיעה מהרגליים למוח. מרכיבים אלו העוברים דרך חוט השדרה חיוניים על מנת לאפשר תנועה של הרגליים והליכה. בשל חשיבותו, חוט השדרה מוגן על ידי עמוד השדרה, אשר מורכב מחוליות רבות. בין כל 2 חוליות מצוי חומר דמוי ג'ל שנועד להוות בלם זעזועים בין החוליות. הדיסק עצמו מורכב משני חלקים: מעטפת חיצונית קשיחה המורכבת מגידים וחומר פנימי רך וספוגי (הגרעין).

מהי פריצת דיסק?

תהליכים ניווניים בדיסק עצמו מובילים להיחלשות של המבנים העוטפים אותו ולאובדן הצמיגות של הגרעין (ראה תמונה 2) במצבים אלה המעטפת החיצונית יכולה להיקרע, מה שמאפשר לגרעין לפרוץ החוצה וללחוץ על חוט השדרה.

 

פריצת דיסק לכלבים יכולה להופיע כאחת משלוש צורות:

 

פריצת דיסק מסוג ראשון (Type I):

התנוונות של הגרעין הספוגי מופיעה בגזעים מסוימים בגיל צעיר מאוד כתוצאה מהתפתחות לא תקינה של הסחוס. הגרעין הופך לחסר גמישות ומסויד ולכן פורץ דרך קרע במעטפת הסיבית. פריצת הדיסק במקרים אלה מתרחשת באופן פתאומי- אם בגלל תנועה לא נכונה או ספונטאנית ללא גורם הנראה לעין.
פריצה מסוג זה מופיעה  בכלבים מעל גיל שנה ולרוב צעירים (3-7 שנים). היות והגורם הוא משפחתי/גנטי, פריצה זו נפוצה יותר בגזעים קטנים כמו דקל, פקינז, ביגל, שיצו, קוקר ספניאל, פאג, ובולדוג צרפתי, אך יכולה להופיע גם בכלבים מגזע גדול כמו לברדורים ורועים גרמניים

 

 

 

 

 

פריצת דיסק מסוג שני (Type II):

מכונה גם בלט דיסק. בתהליך זה, המופיע בעיקר בכלבים מגזע גדול בגיל מבוגר יחסית (7 שנים ואילך), מעטפת הדיסק עוברת היפרטרופיה (הגדלה פתולוגית) וכתוצאה מכך הדיסק חודר לתעלת השדרה ובאופן פרוגרסיבי וכרוני גורם ללחץ מתמשך על חוט השדרה. בניגוד לפריצה מהסוג הראשון, הסימנים יהיו כרוניים יותר ולא יופיעו בפתאומיות, אם כי לעיתים תיתכן פריצה מסוג ראשון בדיסק שכבר עבר פריצה מסוג שני.

 

 

 

 

 

 

 

פריצת דיסק מסוג שלישי (Type III):

מכונה גם "פריצת דיסק טראומטית"- פריצה של גרעין הדיסק אל תעלת השדרה במהירות גבוהה, כאשר הגרעין עצמו אינו מנוון. יכולה להופיע בכל גזע ובכל גיל, אך ישנה נטייה להופעה בבולדוגים צרפתיים. זהו תהליך אקוטי מאוד, התפתחות הסימנים מהירה מאוד והכלב יכול להיות משותק לחלוטין תוך דקות בודדות.

 

 

 

 

 

 

 

 

מהם הסימנים האופייניים לפריצת דיסק?

הסימן ההתחלתי והנפוץ ביותר הוא כאב שיכול להתבטא בחוסר רצון לקפוץ, יבבות קלות ואף צרחות כאב (במקרים בהם מדובר בפריצת דיסק בצוואר). כלב עם כאב גבי או צווארי יפתח הליכה לא תקינה עם גב קמור או צוואר נמוך, יסרב ללכת או לקפוץ ולא ינסה לעלות על ספות או מיטות. במקרים חמורים יותר, בהם נוצר לחץ משמעותי על חוט השדרה, יכולים להופיע סימנים נוספים כולל:

• צליעה של רגל אחת או יותר
• קושי בקימה
• הליכה על גב כף הרגל
• גרירה של רגליים אחוריות
• חוסר יכולת ללכת כלל (שיתוק מלא)

 

איך ניתן לאבחן פריצת דיסק?

כאשר הווטרינר שלכם יחשוד בסימנים הנובעים מפגיעת עמוד שדרה, הוא יפנה אותכם לנוירולוג על מנת לעבור בדיקה נוירולוגית מלאה ואבחון שדרתי לחיפוש הסיבה לפגיעה.
האבחון לרוב יכלול בדיקת נוזל חוט  שדרה (CSF), שמטרתה לשלול תהליכים דלקתיים בחוט השדרה, ולאחריה הדמייה מתקדמת כמו מיאלו-סיטי (סיטי שנעשה לאחר הזרקת חומר ניגוד לתוך חוט השדרה) או MRI (ההחלטה בין סיטי ל MRI מתקבלת בהתאם להחלטת הנוירולוג, ממצאי ה CSF והסיכון בבדיקות).

לא ניתן לאבחן פריצות דיסק לכלבים באמצעות צילום רנטגן רגיל, שכן צילום רגיל מראה רק את העצמות (החוליות) ולא את הדיסקים ביניהן או את חוט השדרה. לעיתים שינויים שנראים בחוליות יכולים להחשיד לפריצת דיסק או לפתולוגיות אחרות.

האם ניתן לטפל בכלב עם פריצת דיסק?

התשובה היא חד משמעית כן, אך תלויה בחומרת השיתוק ובזמן שעבר מרגע הנזק ועד לטיפול. לכן, במידה ואתם רואים אצל כלבכם את אחד מהסימנים שתוארו, פנו במהירות לווטרינר שלכם, אשר יפנה אותכם לנוירולוג. בכלבים, בניגוד לבני אדם, ישנם טיפולים מצוינים הפותרים  את הבעיה. החל באמצעות טיפול שמרני הכולל לרוב מנוחה מלאה וטיפול בכאב (סטרואידים שימשו בעבר כחלק מהטיפול אך היום אינם מומלצים כטיפול לפריצות דיסק בכלבים שכן הם מקלים על הסימפטומים אך עלולים להחמיר את הבעיה) ועד טיפולים כירורגיים שכאמור, בניגוד לבני אדם, מוצלחים מאוד בחיות מחמד.

סיכויי ההצלחה של כלב משותק לחזור ללכת באופן נורמאלי עם ניתוח עומדים כיום על כ-90%, כל עוד נשמרת תחושת הכאב העמוק (נקבע בעת הבדיקה הנוירולוגית). כמו כן, בניגוד לטיפול כירורגי, אחוזי החזרתיות בטיפול שמרני גבוהים יחסית.

ההחלטה בין טיפול שמרני לטיפול כירורגי תלוייה בחומרת הסימנים הקליניים כפי שהוגדרו על ידי הוטרינר שלכם או על ידי הנוירולוג: החל משיתוק בדרגת חומרה 3.5 (כשאין יכולת נשיאת משקל כלל) ההמלצה היא לוותר על טיפול שמרני ולעבור מיד לטיפול כירורגי לפני התדרדרות נוספת שתפגע בסיכויי ההחלמה.

	באמצעות ניתוח	בטיפול שמרני
שיקום (חזרה להליכה)	90% כשנשמרת תחושת הכאב 70% ב 24 שעות הראשונות לאחר העלמות תחושת הכאב	50% כל עוד קיימת תחושת כאב. מתחת ל 1-7 אחוז כשאין תחושת כאב עמוק
חזרתיות  של הסימנים	5% מהכלבים שטופלו כירורגית יראו חזרתיות של הסימנים.	50% מהכלבים שטופלו שמרנית יראו חזרתיות של הסימנים
זמן החלמה	1-3 שבועות כאשר קיימת תחושת כאב וכ 5 שבועות במקרים בהם לא קיימת תחושת כאב	4-6 שבועות כאשר קיימת תחושת כאב

 

ניתוח גב וניתוח פריצת דיסק הן פרוצדורות מסובכות, אשר נעשות על ידי מומחה לנוירולוגיה בלבד ולא על ידי גורם אחר. כאשר נעשית על ידי מומחה הפרוצדורה הינה בעלת אחוזי הצלחה מצוינים וכמעט ללא סיבוכים.

בתמונות ניתן לראות את דר׳ ברנון בזמן ניתוח לתיקון פריצת דיסק בצוואר בכלב לברדור. חדר הניתוח הינו חדר ניתוח המיועד לניתוחים אלו בלבד וכולל ציוד נוירוכירורגי מתקדם, ציוד ניטור והנשמה מתקדמים ומערכות הגדלה וצילום על מנת לאפשר פעולות כירורגיות זעירות.

בסרטון הבא תוכלו לראות את מגי, בולדוגית צרפתייה בת 3 שנים, שהגיעה אלינו מירדן לאחר שהשתתקה באופן אקוטי ברגליים האחוריות בדרגה חמורה. מאחר ובירדן אין מומחים לנוירולוגיה, הבעלים נסע כל הדרך לבית ברל על מנת שנאבחן וננתח את מגי. הווידאו נשלח אלינו שבועיים לאחר שנותחה:

 

מידע זה מוגש כמידע כללי לרווחת המשתמשים ואינו מחליף בדיקת רופא – תמיד עקבו אחר הוראות הווטרינר המטפל שלכם