עוויתות ואפילפסיה

עווית (פרכוס) היא מופע אפיזודי הנגרם כתוצאה מפעילות חשמלית לא נורמלית במוח אשר מובילה לשינויים זמניים בהתנהגות, במצב ההכרתי בתנועות השרירים ובתחושה.

עווית יכולה להיות חלקית ולהכיל אזורים בודדים בגוף או מלאה ולערב את הגוף כולו.

עוויתות נפוצות מאוד בחיות מחמד ויש להן סיבות רבות. הגורם הנפוץ ביותר לעוויתות בכלבים בין גיל שנה ל 5 שנים היא אפילפסיה ראשונית. אפילפסיה ראשונית מטופלת באמצעות מגוון רחב של תרופות אנטי-אפילפטיות.

בכל מקרה של עוויתות מומלץ להגיע במהירות האפשרית לבדיקת ווטרינר. רצף של עוויתות ללא התאוששות בניהן הוא מצב המכונה Status Epilepticus. זהו מצב חירום רפואי, הדורש התערבות מהירה של וטרינר. במקרים בהם הגורם אינו הרעלה מומלץ לבצע בדיקה נוירולוגית מקיפה על ידי נוירולוג.

מטרת הבדיקה הנוירולוגית במיקרים של עוויתות בחיות מחמד היא לקבוע האם קיימים פגמים עצביים נוספים פרט לעוויתות על מנת לאפשר מיקום של הנזק בתוך מערכת העצבים ולאפשר קבלת רשימת גורמים אפשריים (אבחנות מבדלות) למצב הספציפי.

לעיתים לאחר הבדיקה הנוירולוגית יומלץ על ביצוע אבחון, על מנת לאתר את הגורם לעוויתות. אבחון כזה עשוי לכלול בדיקות דם על מנת לסקור את המצב המטבולי של בעל החיים, תפקודי כבד וכליות, הדמיה מתקדמת למוח (CT או MRI) על מנת לאתר בעיות התפתחותיות במוח ותהליכים תופסי נפח כמו גידולי מוח וכן בדיקת נוזל חוט שדרה (CSF), שמטרתה לאתר תהליכים דלקתיים במערכת העצבים.

עווית מורכבת משלושה שלבים:

  1. השלב שלפני העווית (preictal) בו לעיתים ניתן לצפות בהתנהגות מוזרה, הצמדות לבעלים.
  2. העווית עצמה (Ictus) אשר יכולה להיות בעוצמות שונות, חלקית או מלאה עם אובדן הכרה ולעיתים אובדן שליטה על צרכים (ראה וידיאו). העווית בדרך כלל נמשכת ממספר שניות עד מספר דקות.
  3. השלב שלאחר העווית (Post Ictal) שלב זה יכול להמשך מספר דקות ועד מספר שעות במהלכו בעל החיים יראה מטושטש, יתקשה ללכת, ייגש לשתות מים בתדירות גבוהה ובחלק מהמקרים יופיע עיוורון שיחלוף תוך מספר שעות עד ימים.

 

מומלץ מאוד לצלם את העווית בווידאו על מנת שהווטרינר יוכל לזהות את סוג העווית ואת הדרך הטובה ביותר לטפל בה.

 

סימנים נפוצים בעוויתות:

לא כל העוויתות דומות, הן משתנות בחומרה, בעוצמה, במשך ובסוג הסימנים שנראה. הסימנים הנפוצים יותר בעוויתות בחיות מחמד כוללים:

  • רעד פתאומי בלתי נשלט
  • צרחות ונביחות ללא קשר לסביבה
  • הרחבת אישונים
  • חוסר תגובה לבעלים
  • אובדן הכרה
  • ריור מוגבר / ליקוק מוגבר
  • קישיון שרירים
  • אובדן שליטה על סוגרים
  • תנועות "ריצה" בלתי נשלטות בכל הרגליים או בחלקן
  • נקישות שיניים

 

סיבות נפוצות לעוויתות:

  • בעיות מולדות במוח כמו הידרוצפלוס (מיימת המוח)
  • דלקת קרום המוח
  • גידולי מוח (גידולים של מערכת העצבים או גרורות מגידולים באזורים אחרים בגוף)
  • הרעלות (זרחנים אורגנים, מטאלדהיד, קרבמטים ועוד)
  • טראומות ראש (תאונות דרכים, נפילות)
  • בעיות מטאבוליות – חסר תיאמין (ויטמין B12), חוסר איזון במלחים, ירידה ברמות הסוכר, פגיעה בכבד
  • אפילפסיה ראשונית או נרכשת

 

שליטה בעוויתות:

לרוב עווית נמשכת מספר שניות עד מספר דקות מועט. עווית ארוכה יותר מסכנת את בעל החיים וכך גם מצב של מספר עוויתות ביום. במידה והעווית ארוכה מומלץ מאוד להגיע במהירות האפשרית לווטרינר על מנת שיעצור את העווית. לרוב עושים זאת תוך שימוש בוואליום. בעלי חיים שמראים עוויתות ממושכות או מספר עוויתות ללא התאוששות ביניהן מומלץ לאשפז אצל הווטרינר עד לעצירה מוחלטת של העוויתות לזמן של 24 שעות לפחות.

ברגע שהעוויתות בשליטה ובהתאם להמלצת הווטרינר, חלק מהכלבים מקבלים טיפול נוגד עוויתות דרך הפה בבית. יש לזכור כי כלבים הסובלים מאפילפסיה יכולים לחיות חיים תקינים לחלוטין ולהוות בני בית אהובים במידה והם מטופלים כיאות.

 

בסרטון הראשון:

כלב מסוג גק ראסל הסובל מעווית מלאה הנגרמת בשל אפילפסיה מולדת. חשוב לזכור העוויתות יכולות להופיע מגורמים רבים כפי שצויין למטה , במידה וכלביכם מראה אפיזודות של עווית אסור להניח כי מדובר באפילפסיה.

בסרטון השני:

כלב מסוג שנאוצר ננסי המראה אפיזודות של עווית חלקית הכוללות הרמה והורדה לא רצונית של הראש.

מידע זה מוגש כמידע כללי לרווחת המשתמשים ואינו מחליף בדיקת רופא – תמיד עקבו אחר הוראות הווטרינר המטפל שלכם.