נדידה אברנטית של תולעת הפארק לחוט השדרה

שנדי, כלבה נקבה מעוקרת בת 5 שנים מגזע לברדור, הובאה בתלונה על שיתוק אקוטי של רגליים אחוריות שהחל בבוקר יום הבאתה. שנדי הינה סה"כ בריאה, ללא היסטוריה רפואית קודמת משמעותית. לדברי הבעלים, אתמול הבחינו לראשונה בהליכה חסרת קואורדינציה וגרירת רגל ימין אחורית. היום חלה החמרה בסימנים ושנדי איננה מסוגלת לשאת משקל על רגליה האחוריות. בהמלצת הוטרינרית המטפלת, הופנתה למרכז הנוירולוגי.

 

בדיקה נוירולוגית:

מנטאלית: תקינה, עצבים קרניאלים: תקינים. בהליכה נראה שיתוק ברגליים האחוריות שכלל פלגיה (שיתוק ללא תנועה רצונית) בצד ימין ופרזיס לא אמבולטורי (שיתוק ללא יכולת נשיאת משקל אך עם תנועה רצונית) בצד שמאל. רפלקסים ספינאלים- תקינים. כאב הורגש במישוש הגב לכל אורכו.

על פי ממצאי הבדיקה הנוירולוגית, הוערך כי מקור השיתוק של שנדי נובע מפגיעה בחוט השדרה באזור שבין חוליות  T3-L3 בדרגה 3 בצד שמאל ו 4 בצד ימין.

 

אבחנות מבדלות כללו:

  • דלקת של חוט השדרה
  • גידול בחוט השדרה
  • FCE – תהליך בו תסחיף סחוסי פוגע בכלי הדם של חוט השדרה

 

דגימת נוזל שדרה מהציסטרנה הייתה תקינה, בדגימה מהאזור הלומברי (לעיתים כאשר עולה חשד ללקות אחורית יותר אנו דוגמים משני האזורים) הודגמה דלקת סוערת עם עלייה בספירת תאי דלקת (3000 תאים למיקרוליטר- נורמאלי עד 5) ועלייה משמעותית בריכוז החלבון (100 מ"ג לדציליטר- נורמאלי עד 25). בהערכה ציטולוגית- תסנין דלקתי משמעותי הכולל מקרופג'ים וריבוי אאוזינופילים.

משטח csf מדגימה לומברית (הגדלה x10) ניתן לראות כמות רבה של תאי דלקת
משטח csf מדגימה לומברית (הגדלה x10) ניתן לראות כמות רבה של תאי דלקת
 תאי הדלקת במשטח הם אאוזינופילים הגדלה פי 100
אותו משטח בהגדלה x100 – ניתן לראות כי רוב תאי הדלקת במשטח הם אאוזינופילים (חץ אדום) אשר מאופיינים בגרגור אדמדם בתוך התא.

 

 

תמונת sagittal T2 של בדיקת ה MRI - חוט השדרה ובתוכו הלקות
sagittal T2 של בדיקת ה MRI שבוצעה לשנדי. ניתן לראות את חוט השדרה ובתוכו את הלקות (חץ אדום) ושאר האזורים התקינים

 

בסריקת MRI (חוט השדרה נסרק מהסקרום ועד לרמת T1) נראתה עדות ללקות בתוך חוט השדרה הנפרשת מחוליה T9 ועד חוליה L1 (משמעותית יותר ב- T10-T13). הלקות לוותה בנפיחות של חוט השדרה ולא עברה האדרה משמעותית לאחר הזרקת חומר ניגודי לווריד. לא הודגמה לקות היוצרת לחץ חיצוני על חוט השדרה.

 

 

 

 

ממצאי ה- MRI  בשילוב עם ממצאי ה- CSF, מחשידים בראש ובראשונה לנדידה אברנטית של תולעת הפארק לחוט השדרה. לכן שנדי אושפזה והחלה טיפול שכלל סולומדרול על מנת לעצור את התהליך הדלקתי, זריקות של דקטומקס (החומר הניתן בזמן חיסון כנגד תולעת הפארק אך במינון גבוה יותר) ואנטיביוטיקה (היות והתולעת נודדת ממערכת העיכול לחוט השדרה קיים חשש של זיהום חיידקי נלווה).

שנדי שוחררה לאחר 24 שעות של טיפול להמשך טיפול תרופתי בבית והתחלה של פיזיותרפיה אקטיבית אשר כללה הידרותרפיה. לאחר כ 3 שבועות כבר חזרה לעצמה לחלוטין, פרט לצליעה קלה שנשארה ברגל ימין.

 

מהי תולעת הפארק?

תולעת הפארק היא תולעת אשר פוגעת לרוב במערכת העיכול של כלבים. ההדבקה היא דרך אכילת חיפושית. התולעת נודדת באופן נורמאלי במערכת העיכול של הכלב ולאחר מעבר גם בכלי הדם מגיעה לוושט ומתיישבת שם עד הפיכתה לתולעת בוגרת. זהו מסלול החיים הרגיל של התולעת. לעיתים, בזמן הנדידה התולעת ״טועה בדרך״ במקום להגיע לוושט חודרת לחוט השדרה וגורמת שם לנזק משמעותי ולשיתוק. יש חשיבות עצומה לאבחון בזמן והריגתה של התולעת לפני שהיא מצליחה לגרום לנזר בלתי הפיך בחוט השדרה.