בדיקה נוירולוגית ראשונית מבוצעת לרוב על ידי הווטרינר המפנה ולאחר מכן מבוצעת בדיקה נוירולוגית מקיפה על ידי נוירולוג מומחה שמטרתה לתת תשובות לארבע שאלות משמעותיות בנוגע למצבה של חיית המחמד שלכם:
- האם חיית המחמד שלכם סובלת מבעיה במערכת העצבים?
- אילו חלקים ממערכת העצבים של חיית המחמד שלכם מושפעים ומה חומרת הפגיעה?
- אילו מחלות יכולות להוות את הגורם לסימפטומים הנוירולוגיים אותם מציגה חיית המחמד שלכם ומהו התהליך האבחוני המתאים?
- מהי חומרת המחלה ומהי הפרוגנוזה (הסיכוי להחלמה)?
האם חיית המחמד שלך סובלת מבעיה נוירולוגית?
למרות שחלק מהסימפטומים כמו עוויתות ושיתוק של הרגליים מצביעים באופן מוחלט על פגיעה נוירולוגית, סימפטומים רבים אחרים אינם ספציפיים ויכולים להוות סימן לפגיעה גם במערכות אחרות.
למשל עיוורון, חולשה, צליעות והתעלפות הם בין הסימנים שיכולים להיווצר כתוצאה מפגיעה במערכת העצבים או ממערכות אחרות (עיוורון למשל יכול להופיע כתוצאה מפגיעה בעין או פגיעת מוח, צליעה יכולה להיגרם כתוצאה מפגיעה בעצבים או בשל בעיה אורתופדית).
בדיקה פיזיקאלית ונוירולוגית מקיפה תוכל לתת לנו את המידע הדרוש על מנת להחליט האם מדובר במחלה נוירולוגית (ואז לרוב יש צורך בהתערבות מהירה), או בפגיעה במערכות אחרות בגוף.
חשוב לציין, כי בחלק מהמקרים ניתן לאתר כבר בבדיקה הנוירולוגית גם את הגורם וגם את דרכי הטיפול, אך בחלק גדול מהמקרים ימליץ הנוירולוג לאחר איתור הנזק על בדיקות נוספות לפני קביעה חד משמעית של הגורם למחלה ואפשרויות הטיפול.
אילו חלקים ממערכת העצבים של חיית המחמד שלכם נפגעו ומה חומרת הפגיעה?
התשובה לשאלה זו היא ככל הנראה החלק החשוב ביותר בדרך לאבחון המחלה ממנה סובלת חיית המחמד שלכם ולכן גם החלק החשוב ביותר בדרך לפתרון הבעיה.
בניגוד לאמונה הרווחת, גם הבדיקה האבחונית המתוחכמת ביותר הקיימת כיום- כמו בדיקת MRI- מסוגלת לבדוק רק אזור קטן ומוגבל מתוך מערכת העצבים בזמן נתון.
לכן, איתור האזור במערכת העצבים בו ממוקם הנזק בהתאם לבדיקה הנוירולוגית הופך קריטי לתהליך האבחון, חוסך זמן ובדיקות מיותרות לחיית המחמד שלכם, חוסך הוצאות מיותרות ומאפשר לווטרינר שלכם- בשיתוף עם הנוירולוג- לבצע אינטרפרטציה נכונה ומדויקת יותר של הבדיקות אותן תעבור חיית המחמד שלכם.
כך ניתן יהיה לקבוע האם הממצאים שהתקבלו בבדיקות תואמים את הסימפטומים או הינם ממצאים אקראיים (למשל פריצות דיסק ישנות ותהליכים ניווניים הנראים בחוליות הם לא פעם ממצא אקראי וחסר משמעות הנראה בצילומי רנטגן ואינם ההסבר לסימפטומים אותם מציגה חיית המחמד שלכם).
בתמונות ניתן לראות את ד"ר איתי סרוגו מבצע בדיקה נוירולוגית מקיפה בכלבה מסוג רועה אוסטרלי בשם קיידי.
כפי שניתן לראות, חלק מן הבדיקה הנוירולוגית (בעיקר מה שקשור להליכה ושיווי משקל), נעשה מחוץ לחדר הבדיקה על מנת להעריך טוב יותר את המצב.
מצד שני, ישנן מחלות כמו אפילפסיה, שאינן ניתנות לזיהוי בשום מכשיר אבחוני הקיים כיום בווטרינריה והדרך היחידה של הווטרינר שלכם לאבחן מחלות אלו היא על ידי שלילת גורמים אחרים באזור הספציפי המתאים להם במערכת העצבים.
רקע:
מבחינה קלינית, מערכת העצבים מחולקת למוח, לעמוד השדרה ולמערכת הפריפרית.
המוח מחולק באופן גס ל 3 חלקים:
- המוח הגדול שאחראי בעיקר על התנהגות, הרחה, שמיעה, ראייה וכן שולט על התנועה הרצונית.
- גזע המוח שאחראי בעיקר על מצב ההכרה ופעילויות בסיסיות וחיוניות כמו נשימה, פעילות הלב וכן על העצבים הקרניאלים אשר אחראים על תנועת העיניים, הלשון, הלסת, יכולת הבליעה ותנועת האוזניים.
- המוח הקטן אשר אחראי על שיווי המשקל וקואורדינציה.
חוט השדרה מורכב מעצבים אשר מעבירים מידע ופקודות בין המוח לעצבים אשר שולטים ברגליים ובאברי הגוף השונים.
הוא מוגן באמצעות תעלה הבנויה מחוליות (עמוד השדרה). חוט השדרה שולט על תנועת הרגליים ועל היכולת ללכת ומחולק ל 4 חלקים עיקריים:
- הצוואר הקדמי
- הצוואר אחורי
- האזור הטורקו-לומברי (מרכז הגב)
- האזור הלומבו סקראלי (הגב התחתון)
מערכת העצבים הפריפרית כוללת את העצבים לאחר שיצאו מחוט השדרה ואת השרירים אשר מעוצבבים על ידי עצבים אלו.
מחלות המשפיעות על מערכת העצבים הפריפרית יגרמו לחולשה, חוסר סבילות למאמץ, התעייפות, ופלטות.
כל אחד מהחלקים במערכת העצבים ניתן להערכה באמצעות בדיקה נוירולוגית מקיפה, המתבצעת על ידי הנוירולוג.
שילוב של התוצאות בבדיקות אלו מאפשר לקבוע האם חיית המחמד שלכם סובלת מפגיעת מוח, פגיעה בעמוד השדרה או במערכת העצבים הפריפרית וכך להתאים את הבדיקות הנדרשות על מנת לאבחן במהירות וביעילות את הגורם למחלה מה שיאפשר טיפול טוב יותר.
אילו מחלות יכולות להוות את הגורם לסימפטומים הנוירולוגיים אותם מציגה חיית המחמד שלכם?
הסימנים הנוירולוגים אותם מראה חיית המחמד שלכם הם ספציפיים לחלק מסוים ממערכת העצבים, אך מגוון המחלות אשר גורמות לפגיעה זו הינו רחב מאוד וכולל בתוכו:
- מחלות דלקתיות (דלקת קרום המוח והשדרה, דלקת של עמוד השדרה)
- טראומות (שברי גב ושברי עמוד שדרה, טראומות ראש ושברי גולגולת)
- פריצות דיסק בכלבים ופריצות דיסק בחתולים
- מחלות התפתחותיות (הידרוצפלוס, ציסטות)
- מחלות מטבוליות (פגיעה בתפקוד של איבר אחר בגוף כמו הכליות או הכבד אשר מוביל לפגיעה במערכת העצבים)
- עוויתות ופרכוסים
- גידולי מוח בכלבים וחתולים
- גידולי עמוד שדרה
- מחלות ניווניות של מערכת העצבים (בעיקר בכלבים)
על ידי שילוב של הבדיקה הנוירולוגית עם ההיסטוריה הרלוונטית (מתי הופיעו הסימנים? האם פרוגרסיביים?) ניתן לצמצם את רשימת הקטגוריות וכך לקבוע מהם המבחנים הדיאגנוסטיים הנדרשים על מנת לזהות את הגורם למחלה ולטפל בו.
מהי חומרת המחלה?
לא תמיד ניתן להעריך על סמך הבדיקה הנוירולוגית בלבד מהם הסיכויים לעזור לבעל החיים שלכם, שכן לגורם המחלה יש השפעה גם על הסיכויים להחלמה (למשל ישנם מספר וירוסים בכלבים וחתולים שנכון להיום אין להם טיפול יעיל, לעומת זאת גורמים אחרים יכולים להגיב לטיפול תרופתי פשוט).
בפגיעות עמוד שדרה לחומרת הסימנים יש השפעה על התוצאה הסופית בעיקר במקרים של פריצות דיסק, כך שלאחר אבחון של פריצות דיסק בכלבים ניתן להעריך מהם סיכויי ההחלמה של כלבכם.