ציקיטה היא כלבת מלטז בת 7 שנים, שהופנתה למרכז הנוירולוגי לאחר 3 ימים בהם ירדה באכילה, נראתה אפתית ושכבה רוב היום. בדיקות הדם שבוצעו לה במרפאה היו תקינות ואולטרסאונד בטן לא הראה ממצאים אשר יכלו להסביר את מצבה. ביום ההגעה חלה החמרה משמעותית במצבה והיא הגיעה כאשר היא אינה מסוגלת להיעמד.
בבדיקה נוירולוגית בהגעה:
ציקיטה לא הגיבה היטב לסביבה והייתה אפתית מאוד, סבלה מהטיית ראש לצד ימין וריצוד של העיניים באופן מעגלי (ניסטגמוס רוטציוני) כמו כן גודל האישונים היה לא סימטרי ובניסיונות הליכה היא נפלה מיד על צד ימין.
ממצאי הבדיקה הנוירולוגית הצביעו על פגיעה מולטיפוקאלית במוח. האבחנות המבדלות כללו:
- דלקת של המוח וקרומי המוח
- גידול מוח ראשוני
- אירוע ווסקולארי
- גורם מטבולי
בדיקות הדם של ציקיטה היו תקינות ושללו גורם מטבולי. בדיקת MRI של המוח שללה גידול מוח ראשוני ואירוע ווסקולארי, אך הראתה האדרה של קרומי השדרה, ממצא שיכול להיות אקראי או להתאים לדלקת של המו וקרומי המוח.
בדגימת נוזל חוט שדרה (CSF): תאים לבנים בכמות של 890 למיקרוליטר (תקין עד 5), רמות חלבון היו גבוהות מהתקין (100 מג/דל), רמות סוכר תקינות. במשטח נראתה אוכלוסייה דומיננטית של תאי דלקת מסוג לימפוציטים.
על פי ממצאי ה CSF, ציקיטה סבלה מדלקת של המוח וקרומי המוח. באופן כללי דלקת כזו יכולה לנבוע ממספר גורמים כאשר העיקריים הם:
- זיהום חיידקי
- זיהום ויראלי
- זיהום פטרייתי
- דלקת סטרילית – אוטואימונית ( בה מערכת החיסון תוקפת את מערכת העצבים)
הטיפול בכל אחת מסוגי הדלקות הללו שונה לחלוטין וטיפול העוזר בדלקת אחת יכול להחמיר את המצב בדלקת מסוג אחר. לכן יש חשיבות גבוהה לאבחנה מדויקת של סוג הדלקת.
הדלקת שזוהתה אצל ציקיטה התאימה לדלקת סטרילית (אוטואימונית), ולכן ציקיטה אושפזה והחלה בטיפול בסטרואידים במתן תוך ורידי יחד עם חומרים כימותרפיים שמטרתם לעכב את מערכת החיסון ולדכא את הדלקת. בשלבים הראשונים של הטיפול יש חשיבות גדולה למתן חומרים אלו דרך הוריד במיוחד במצבים קשים כמו זה של ציקיטה, שכן במידה ולא תהייה תגובה לטיפול הדבר עלול להוביל למוות.
ציקיטה נשארה באשפוז אינטנסיבי במחלקת טיפול נמרץ במשך 48 שעות ולאחר שנראה כי יצאה מסכנת חיים שוחררה לביתה עם המשך טיפול דרך הפה.
4 ימים לאחר השחרור ציקיטה הגיע לביקורת ראשונה ונראה כי מצבה משתפר, היא החלה להגיב לבעלים ולאכול בכוחות עצמה אך עדיין לא הצליחה להיעמד וללכת.
שבועיים לאחר תחיל הטיפול ציקיטה כבר נעמדה לבד והצליחה ללכת בכוחות עצמה.
חודש לאחר תחילת הטיפול כבר חזרה לעצמה לחלוטין. הטיפול התרופתי אצל ציקיטה נמשך חצי שנה במינונים הולכים ויורדים של התרופות. לאחר חצי שנה ביצענו בדיקה חוזרת של דגימת CSF, אשר הראתה כי אין דלקת וציקיטה נגמלה מהטיפול התרופתי.
היום שנתיים לאחר המקרה ציקיטה בריאה לחלוטין ומגיעה בעיקר בחגים להגיד שלום.
