דלקות של מערכת העצבים

דלקות של מערכת העצבים בכלבים וחתולים הן מחלות מסכנות חיים, אשר נחלקות לדלקות בעלות רקע זיהומי ולדלקות בעלות רקע סטרילי (immune mediated).
הסימנים שהכלב או החתול שלכם יכולים להראות בעקבות דלקת של המוח וקרומי המוח או השדרה מגוונים מאוד ותלויים באזור שנפגע במערכת העצבים ויכולים לכלול:

  • חוסר שיווי משקל
  • אפתיה משמעותית וחוסר תגובה לבעלים
  • כאב ממקור לא ברור
  • קושי בהליכה, שיתוק של 2 רגליים או ארבעת הרגליים
  • עיוורון
  • עוויתות (התקפים אפילפטיים)
  • חוסר התמצאות
  • הטיית או סיבוב של הראש
  • שינוי התנהגות

הדלקות כאמור נחלקות לדלקות אשר נגרמות על ידי גורם זיהומי (שחיית המחמד שלכם נדבקה בו) או גורם אוטואימוני (בו מערכת החיסון של הגוף ״טועה״ ותוקפת את מערכת העצבים).

 

דלקות זיהומיות של מערכת העצבים המרכזית:

מקורן של דלקות זיהומיות בחדירת גורם מחלה למערכת העצבים. גורם המחלה עשוי להיות וירוס, חיידק, טפיל או פטרייה.

דלקת חיידקית של מערכת העצבים:

קיימים מספר נתיבים לחדירת גורם מחלה חיידקי אל מערכת העצבים המרכזית:

  1. החדרה ישירה– בעלי החיים חשופים להדבקה חיידקים כתוצאה מהחדרה ישירה של חיידקים למערכת העצבים או לרקמות הסובבות את מערכת העצבים. פצעי נשיכה באזור הגב או הגולגולת, חדירת חפץ זר או טראומה המלווה בשברים פתוחים, עשויים להוות נתיב חדירה אפשרי של זיהום.
  2. התפשטות מקומית– אברים כדוגמת חללי האף, האוזן התיכונה והפנימית וגלגלי העיניים מבטאים סמיכות אנטומית למערכת העצבים המרכזית. לכן, במקרים של דלקת חריפה מתאפשרת התפשטות של הדלקת מאזורים אילו אל תוך חלל הגולגולת והמוח. לדוגמה: דלקת אוזניים תיכונה ופנימית (otitis media and interna) מהווה מחלה נפוצה בקרב כלבים וחתולים. מקורה של דלקת האוזן עשוי להיות בדלקת אוזן חיצונית (התרחיש הנפוץ ביותר עבור כלבים), אולם עשויה לערב את המרכיבים הפנימיים של האוזן ואף לחדור למוח (תהליך נפוץ בדלקות אוזן קשות) סמנים קליניים העשויים לרמז על קיומה של דלקת אוזן תיכונה או פנימית כוללים:
    • הטיית ראש
    • ריצוד עיניים
    • הקטנה במפתח העין
    • שמיטה של העפעף השלישי
    • חוסר שוויון בגודל האישונים
    • שמיטה של השפה ויובש בעין
    • הליכה חסרת קואורדנציה וכשילות
    • שיתוק
  3. הפצת זיהום באמצעות מחזור הדם: דלקת זיהומית חריפה המתקיימת באתר מרוחק (כל איבר בגוף), עשויה לערב בסופו את מערכת העצבים המרכזית בתיווך מחזור הדם.

 

דלקת פטרייתית של מערכת העצבים:

בארצנו מדווחים זיהומים שמקורם בשני פתוגנים עיקריים: cryptococcus neoformans ומספר מיני Aspergillus. חדירת הזיהום הפטרייתי לרוב מחלל האף והסינוסים ועל כן סממנים מקדימים למעורבות מערכת העצבים עשויים לכלול סימנים קליניים של דרכי הנשימה העליונות. בנוסף, עשויים להימצא פגיעות גם בעיניים.

 

תמונה מיקרוסקופית מתוך נוזל חוט שדרה ומוח (CSF) מחתול אשר הראה סימנים של פגיעת מוח ועמוד שדרה.
תמונה מיקרוסקופית מתוך נוזל חוט שדרה ומוח (CSF) מחתול אשר הראה סימנים של פגיעת מוח ועמוד שדרה. ניתן לראות בברור את הפטרייה מסוג קריפטוקוקוס (מסומן בחץ אדום)

 

דלקת טפילית של מערכת העצבים:

Toxoplasmaו- Neospora הם פתוגנים תוך תאיים, העשויים לערב את מערכת העצבים המרכזית. חלקם עוברים גם לבני אדם.

עבור טוקסופלזמה- החתול משמש כמאכסן הסופי, אך בדומה לכלל היונקים, גם חתול יכול לחלות במחלה ולפתח סימנים קליניים, אותם ניתן לראות בבדיקה הנוירולוגית המקיפה המתבצעת על ידי הנוירולוג. ההדבקה נעשית דרך הפה אם על ידי בשר נגוע או צואת חתולים. גורי חתולים עשויים להידבק גם במהלך ההריון דרך השלייה.

עבור נאוספורה- הכלב משמש כמאכסן הסופי. המחלה לרוב תשלב סימני מערכת עצבים יחד עם פגיעות בעיניים ובנוסף עשויה לערב גם את מערכת השריר ואת מערכת העצבים הפריפרית. מחקרים הראו כי עבור נאוספורה, הדבקת גורים צעירים מלווה פעמים רבות במעורבות שורשי העצבים והעצבים הספינלים הלומבו-סקראלים, מה שמוביל לשיתוק נוקשה של הרגליים האחוריות, בעוד הדבקה מאוחרת יותר מלווה פעמים רבות במעורבות המוח הקטן.

טפיל הנאוספורה מתוך CSF של כלב
טפיל הנאוספורה מתוך CSF של כלב שהראה סימנים של שיתוק ברגליים אחוריות

 

דלקת נגיפית של מערכת העצבים המרכזית:

שלושת הנגיפים החשובים ביותר, העשויים להביא למעורבות מערכת העצבים בארץ כוללים:

  1. נגיף הכלבלבת בכלבים 

ההדבקה נעשית בעיקר בגורים לא מחוסנים, או בפרטים בהם קיים כשל של המערכת החיסונית. למופע העצבי בכלבים ישנן שלוש צורות:

  • המופע האקוטי, בו כלבים מבטאים חסרים עצביים בסמיכות למחלה הסיסטמית, הכוללת סמני מערכת הנשימה, שלשולים והקאות. במקרים אילו הכלבים עשויים לבטא מחלה סוערת של מערכת העצבים, הכוללת פעמים רבות עוויתות.
  • המופע הכרוני – בו כלבים עשויים לבטא סמנים עצביים לאחר החלמה מהחמלה הסיסטמית, או ללא קיומה של מחלה סיסטמית מקדימה. במקרה זה הכלב עשוי לבטא סמנים נוירולוגים הכוללים בין היתר עיוורון ומופע טיפוסי הכולל כיווצי שריר ריתמיים הממוקדים לקבוצת שרירי ספציפית (myoclonus) (וידאו 1)
  • old dog encephalitis- התפרצותה של המחלה עצבית בגיל מבוגר.למידע נוסף על מחלת הכלבלבת לחץ כאן 

2.  נגיף הכלבת בכלבים וחתולים

ההדבקה בנגיף הכלבת מתקיימת לאחר נשיכה של בעל חיים נגוע. בישראל, מקורות ההדבקה הנפוצים היותר הינם כלבים משוטטים בלתי מחוסנים וחיות בר ממשפחת הכלביים. נגיף הכלבת חודר למערכת העצבים, בה הוא נשאר רדום לתקופה ממושכת מאוד. מרגע הופעת החסרים הנוירולוגים, חלה החמרה מהירה של הסימנים הקליניים עד למוות. דרכי המניעה היעילות ביותר כוללות חיסון הכלב מדי שנה כנגד כלבת ומניעת חשיפה לבעלי חיים משוטטים. זוהי מחלה מסוכנת מאוד ללא אפשרות ריפוי, אשר פוגעת בכל היונקים כולל בני אדם.

3. נגיף ה-  FIP בחתולים (Feline infectious peritonitis)

נגיף המביא למחלה חשוכת מרפא בחתולים. כלל החתולים חשופים, אולם המחלה נפוצה בעיקר בחתולים צעירים. למחלת ה- FIP נלווים לרוב סמנים קליניים של מחלה סיסטמית וקיימות שתי צורות עיקריות:

  • הצורה ה"רטובה"
  • הצורה ה"יבשה", בה נפוצים סימנים קליניים נוירולוגים וסימנים עיניים. ברגע שנראים הסימנים הקליניים הנוירולוגים יכולתנו לעזור לחתול נמוכה מאוד ואופי המחלה פרוגרסיבי
דגימת CSF שנלקחה מחתול הסובל מדלקת ויראלית במוח וקרומי המוח כתוצאה מנגיעות ב FIP
דגימת CSF שנלקחה מחתול הסובל מדלקת ויראלית במוח וקרומי המוח כתוצאה מנגיעות ב FIP

נדידה אברנטית של תולעת הפארק בחוט השדרה בכלבים:

חוט השדרה איננו מהווה את אתר ה"מטרה" של תולעת הפארק, אולם במקרים מסוימים חלה נדידה אברנטית (בטעות) אל חוט השדרה, המלווה בפגיעה נרחבת. חומרת הסימנים משתנה בין כלב לכלב ונעה בין כאב גב משמעותי לשיתוק מלא ואובדן תחושת הכאב העמוק. החסרים העצביים הינם לרוב בעלי אופי פרוגרסיבי ועשויים להחמיר גם לאחר האבחון והתחלת הטיפול.  על מנת ללמוד עוד על נדידה אברנטית של תולעת הפארק לחץ כאן

 

טיפול בדלקות זיהומיות של מערכת העצבים המרכזית:

אופי הטיפול בדלקות זיהומיות של מערכת העצבים משתנה כתלות בגורם הפתוגני המאובחן וכתלות במצבו הקליני של בעל החיים.

דלקות מוח סטריליות בכלבים:

הגורמים לדלקות המוח הסטריליות של מערכת העצבים המרכזית אינם לגמרי ידועים. מחקרים מציעים תגובת יתר של מערכת החיסון כנגד מרכיבים שונים של מערכת העצבים. מתוארים בספרות סוגים שונים של דלקות, אשר בחלקן נפוצות יותר עבור גזעים ספציפיים בגילאים מועדים:

Meningoencephalomyelitis of unknown etiolog

  1. Necrotizing meningoencephalitis– מכונה גם pug encephalitis שכן נפוצה ביותר בגזע זה. גזעים נפוצים נוספים כוללים:
    • צ'יוואווה
    • בוסטון טרייר
    • שיצו
    • פקינז
    • פפילון
    • מלטז
    • בולדוג צרפתי
    • coton de Tulear
  1. Necrotizing Leukoencephalitis– דלקת הנפוצה בעיקר בגזעי:
    • יורקשייר טרייר
    • בולדוג צרפתי
    • פקינז
  1. Granulomatous Meningoencephalomyelitis– דלקת מוח העשויה להביא לחסרים נוירולוגים שונים באופיים ונפוצה בעיקר בגזעי כלבים קטנים-בינוניים בגילאי ביניים, אולם עשויה להיות מאובחנת בכל גזע ובכל גיל. למחלה זו שלוש צורות: הצורה הפוקאלית, צורה אוקולרית- המביאה לעיוורון אקוטי עקב מעורבות עצבי הראייה והצורה הדיפוזית, הבאה לידי ביטוי בחסרים רב מוקדיים במערכת העצבים.

 

Steroid responsive meningoarteritis

דלקת הנפוצה בכלבים צעירים מגזע גדול, ובעיקר בגזעי הבוקסר, ברניז וביגל. דלקת זו באה לידי ביטוי בראש ובראשונה בכאב צווארי חריף.

אבחון דלקת סטרילית במערכת העצבים מהווה אינדיקציה להתחלת טיפול אימונוסופפרסיבי ואנטי-דלקתי. התרופות הנבחרות מותאמות באופן ספציפי לכל כלב ותלויות במצבו הקליני ובהערכת נוזל השדרה. הטיפול הינו ממושך (לרוב על פני כחצי שנה) ומחייב מעקב וטרינרי ונוירולוגי תדיר.

לפני תחילת הטיפול יש לאבחן בוודאות את סוג הדלקת ומקורה שכן הטיפול בסוגי הדלקות, שונה באופן משמעותי בין דלקת לדלקת וטיפול שמתאים לדלקת מסוג אחד עלול להחמיר דלקת מסוג אחר.

 

דרכי אבחון של דלקות מוח בכלבים

אבחון ואפיון של דלקות במערכת העצבים המרכזית מתבסס לרוב על ביצועה של הדמיה מתקדמת (עדיפות לסריקת MRI במרבית המקרים) אך מבוססת בעיקר על דגימת נוזל שדרה.

 

א. הדמייה מתקדמת באמצעות Magnetic Resonance Imaging

סריקת MRI מאפשרת את אפיון הלקויות הדלקתיות, את פיזורן במוח ובחוט השדרה ואת היקפן, כמו גם מאפשרת את הבנת נתיב חדירת תהליך פוטנציאלי זיהומי.

כך לדוגמה, ניתן להדגים את מבני האוזן התיכונה והפנימית ולהדגים את מעורבות גזע המוח במקרה של דלקת אוזן שחדרה למערכת העצבים המרכזית או להדגים את חללי האף ומעורבות המוח הגדול. באופן דומה, חדירת זיהום כתוצאה מפצעי נשיכה עשויה להביא להיווצרות אבצס, אשר ניתן להדגימו ולמקמו לפני התערבות כירורגית.

במהלך הדמיית ה-MRI מוזרק לרוב חומר ניגודי לווריד, אשר מטרתו להדגיש מוקדים דלקתיים וכחלק מהתהליך האבחוני להבדיל פעמים רבות בין תהליכים דלקתיים/זיהומיים לאבחנות מבדלות אחרות העשויות להביא למופע קליני דומה.

אבחנות מבדול כוללות פעמים רבות אירוע ווסקולרי (שבץ מוח), תהליך גידולי (סרטן) או תהליכים ניווניים או שפירים.


ב. דגימת נוזל שדרה
Cerebrospinal fluid analysis

דגימת נוזל השדרה הינה בדיקה הנעשית במרכז הנוירולוגי באופן יומיומי וכרוכה בהרדמה מלאה של בעל החיים. כהכנה לביצוע הבדיקה בעל החיים מגולח ומוכן באופן סטרילי בשני אתרי דגימה ייעודיים- צווארי או מותני- באזור עמוד השדרה האחורי.

נוזל השדרה מכיל באופן נורמאלי כמות זעומה של תאי דם לבנים (5 תאים למיקרוליטר) וריכוז חלבון מצומצם (25 מ"ג לדציליטר בדגימה צווארית). כל עלייה בספירת תאי הדם הלבנים או בריכוז החלבון, עשויים לרמז על מחלה פעילה המערבת את מערכת העצבים המרכזית. כחלק מהבדיקה הבסיסית של נוזל השדרה השדרה מבוצעות הבדיקות הבאות:

  • ספירת תאי הדם הלבנים.
  • הערכת ריכוז החלבון הכללי בדגימה
  • הערכה ציטולוגית (תחת מיקרוסקופ) של אוכלוסיית תאי הדם הלבנים במשטח
  • הערכת רמות הסוכר

קביעת פיזור תאי הדם הלבנים בדגימת נוזל השדרה עשויה במקרים רבים לסייע באפיון הדלקת ובמקרים מסויימים אף ניתן להדגים את גורם המחלה (הפתוגן) במשטח.

הבדיקה נעשית מיד עם לקיחת הדגימה, באמצעות ציוד מיוחד המצוי אצלנו במרכז. הסיבה היא, שתוך כ 10 דקות מלקיחת הדגימה התאים מתחילים להיהרס, ולכן האופציה של שליחת הנוזל למעבדה חיצונית אינה טובה מספיק. כאשר אנו מבצעים בדיקות נוזל חוט שדרה במרפאות ובמרכזי החירום איתם אנו עובדים, אנו עושים זאת באמצעות ציוד נייד מיוחד, המאפשר קבלת תשובות בזמן אמת.

 

 בזמן לקיחת נוזל חוט שדרה מכלב שאובחן כסובל מדלקת חיידקית של מערכת העצבים בעקבות סיבוך של אבצס בשן.
דר איתי סרוגו בזמן לקיחת נוזל חוט שדרה מכלב שאובחן כסובל מדלקת חיידקית של מערכת העצבים בעקבות סיבוך של אבצס בשן.
צייטוספין- צנטירפוגה מיוחדת הקיימת במרכז הנוירולוגי ומטרתה לאפשר אנליזה מיידית של נוזל חוט
צייטוספין- צנטירפוגה מיוחדת הקיימת במרכז הנוירולוגי ומטרתה לאפשר אנליזה מיידית של נוזל חוט

לעיתים גם לאחר הדגמת תהליך דלקתי בהדמיה ובדגימת נוזל השדרה, לא ניתן לקבוע בוודאות את טיב הדלקת- האם הדלקת המודגמת הינה סטרילית או זיהומית. לשם שלילת גורמים זיהומיים, ישנן מספר בדיקות מעבדתיות העשויות לסייע באבחנה הסופית ובהתאם לאפשר התווית טיפול יעודי. חלק גדול מהבדיקות אינו ניתן לביצוע בארץ ולכן אנו עובדים בשיתוף פעולה עם מספר מעבדות בגרמניה וארצות הברית על מנת לספק את התשובות הנדרשות.

מבין הבדיקות הקיימות ניתן למנות:

  • מבחנים סרולוגים ו- PCR לשלילת או אישוש הדבקה טפילית פעילה בטוקסופלזמה ונאוספורה
  • קיט להערכת נגיעות מערכת העצבים המרכזית בכלבלבת (מיושמת על דגימת נוזל השדרה)
  • בדיקת תרבית ורגישות לדם ולדגימת נוזל השדרה לאישוש ואפיון דלקת זיהומית חיידקית
  • קיט להערכת נגיעות מערכת העצבים בפטרת- קריפטוקוקוס